פארק תמנע – עיצוב פארק נושאי
בקעת תמנע שליד אילת היא המקום הקדום ביותר שהופקה בו נחושת בעולם העתיק. סיפורה של הנחושת בתמנע והנוף הייחודי על תצורות הסלע המדהימות שבו, מתחיל עם היווצרות בקעת תמנע כחלק מהשבר הסורי-אפריקאני. הנחושת משכה לאתר תמנע כורי נחושת החל מהתקופה הניאוליטית ועד לתקופתנו. מטיילים, תיירים, סיירים, אמנים וקהל רב שביקר בתמנע לא תמיד הכיר את תולדותיה. משלחת החפירות בראשות פרופ’ בנו רותנברג חפרה בבקעת תמנע החל משנות החמישים ועד היום. התגליות הארכיאולוגיות מהתקופות השונות היו מרהיבות: בעיקר נמצא מכרה מהתקופה הכלקוליתית (4000 – 5000 לפנה”ס) , מכרה מצרי מדייני (1200 – 1400 לפנה”ס), וממצא ייחודי: – מקדש כורים מצרי מדייני מאותה תקופה ואלפי ממצאים נדירים.
הנוף הבלתי רגיל והאתרים הקדומים העלו את הרעיון לפתח את הבקעה כפארק נושאי למבקרים ולתיירות ברמה בין לאומית. לאחר שהוגשו מספר תכניות לעיצוב הפארק ע”י חברות בינלאומיות כמו: – חברת I.T.E.C. מאורלנדו פלורידה, ארה”ב, שעיצבה את פארק “אפקוט סנטר” ו”יורו דיסני”, חברתו של ג’ימס גארדנר מלונדון שהיה ראש צוות המעצבים של בית התפוצות בת”א ומצודת דוד בי-ם ועוד חברות בינלאומיות, התקבלה הצעתם של פרופ’ בנו רותנברג ומעצב המוזיאונים דוד גפני. תכנית האב הרעיונית כללה כ 10 אתרים מוזיאליים בחלקם אתרי תצוגה פתוחים. דרישת היזמים – הקק”ל וחבל איילות הייתה לספר את סיפור הנחושת בתקופה העתיקה ובמיוחד בתקופה המצרית – מדיינית בה שהו באזור רבבות כורים. בשלב ראשון תוכננו ובוצעו 4 אתרים: מרכז מבקרים, ושני מוזיאונים פתוחים: מוזיאון “עמק ציורי הסלע”, ומוזיאון “המכרות העתיקים”, כמו כן עוצב ובוצע שילוט סביבתי תלת מימדי ייחודי. התצוגה קבלה את פרס “עיצוב הכסף” לשנת 2002 מטעם אגודת המעצבים בישראל.
קונספט עיצוב תצוגות פארק תמנע:
התצוגות והמוצגים עוצבו כמוקדי צפייה חוויתיים ואטרקטיביים ע”מ שהביקור באתרים יהיה מעניין יותר, חוויתי ומושך קהל רב. עיצוב מוזיאלי ועיצוב סביבתי שלא במתכונת מוזיאלית קונבנציונאלית. שימוש באמצעי תצוגה אטרקטיביים, עיצוב וביצוע אמנותי של רפליקות, פסלים, שלטים והסברים ייחודיים לאתר המספרים את הסיפור העיקרי של תמנע – סיפור הנחושת בתקופות השונות, תוך השתלבות בסביבת נופי בראשית מדהימים של פארק תמנע.
א. מרכז מבקרים:
מבנה כיפתי משושה, בחזיתו מעוצב ומשוחזר ציור קיר מצרי ענק מתקופת רעמסס הII – תקופה מקבילה לתקופה בה שהו בני ישראל במצרים. פנים המבנה: תצוגת מולטימדיה רב מסכית ב 360 מעלות.
במרכז בימת מושבים ועליה 60 מושבים מסתובבת ב 360 מעלות ומסונכרנת עם התצוגה, מניעה ומביאה את הקהל אל תפאורות ענק נעות ומתחלפות מתקופה לתקופה. 6 מסכי ענק חצי שקופים המאפשרים שילוב והשתקפות הסרטים עם תצוגות המופיעות על משטחים תלת מימדיים דיאורמיים מסביב. כל המוצגים מופיעים ונעלמים באמצעים פניאומטיים ואחרים. על התקרה הקרנה נוספת. מאחורי המסכים במפלס תחתון מוארת לפרקים תפאורת מכרה עתיק ובו מערות, נקיקים, פירים ותעלות בהם מוצגת הדמייה של פעילות כורים מתקופות שונות. הקהל נהנה מחוויה סביבתית המקיפה אותו מכל עבר ומעליו.
חוויה של הימצאות בתוך הסביבה המתחלפת עפ”י סיפור המעשה. כל התצוגה ממוחשבת ומסונכרנת.
המאפיין החוויתי של תצוגת המולטימדיה מאפשר להציג את הסיפור של הנחושת בתמנע כאלמנט נושאי עיקרי כאשר האטרקציה מלווה אותו במינון נכון, שלא ע”מ לשוות למקום מאפיין שעיקרו אטרקציית שינוע (דיסנילנד, לונה פארק וכדומה) אלא אטרקציה נושאית בעיקרה.
המופע מתחיל בנושא הגיאולוגי – היווצרות הנחושת וממשיך בסיפורי הכרייה בתקופות השונות. המוצגים נעים, עולים יורדים על הדיאורמה. דיאורמה: תצוגה בסופר – פרספקטיבה שבה כל מה שמתרחק בנוף, הולך וקטן בהגזמה ע”מ לאפשר חוויה של תצוגת עומק ואשליה של מרחבים גדולים. לדוגמא: כל התפאורה מתחלפת מתפאורה של בקעת תמנע לתפאורת מצרים על ארמנותיה, ספינותיה ובתיה. תצוגות, דמויות, וספינות מצריות יוצאות כאילו מתוך ציורי הסלע ומתחילות לנוע על המסכים באנימציה דו ותלת מימדית מסביב לאולם. אש המוקרנת על המסכים מסביב משתלבת בתצוגת המקדשים העולה אל פני הדיאורמה, כאשר אלים מצריים עתיקים מקיפים את הקהל בתוך עשן, ברקים ורעמים.
נחש הנחושת של משה “יורד” לפתע מעל “נס הנחושת” ובהדמייה תלת מימדית הופך לנחש אמיתי זוחל. עובדי מכרות מדיניים פועלים ב”מרץ” בתוך תפאורת המכרה.
התסריט מציג את סיפור המעשה באמצעות מאפיין המסתורין. הקהל “משתתף” בתהליך הגילוי והחשיפה של ממצאים מדהימים שנמצאו בחפירות תמנע: 8000 בורות כרייה, נחש נחושת שהתגלה במקדש המצרי – מדייני, ציורי הסלע, חפצי האמנות, כלי העבודה ואביזרי הפולחן.
ב. מוזיאון פתוח “עמק ציורי הסלע”:
בקניון מרשים בתצורות סלע נמצאו 2 ציורי סלע ענקיים מהתקופה הכלכוליתית והתקופה המצרית בנושאי צייד ופולחן. פרופ’ בנו רותנברג ראש הפרוייקט החליט להוסיף לקניון עוד 10 רפליקות של ציורי סלע מכל סביבת עמק תמנע. לנוחיות המבקרים רוכזו כל הציורים בקרבת ציורי הסלע הקיימים, עוצבו שלטים ייחודיים שקופים – מזכוכית משוריינת ועליהם הדפסי משי מגוונים ע”מ שלא להסתיר בגוף השלט פיסת נוף. הרפליקות בוצעו ברמה אמנותית גבוהה והם משתלבים במרקם הסביבתי של תצורות הסלע.
ג. מוזיאון פתוח “המכרות העתיקים”:
במתחם ענק לרגלי המצוק הגדול בצפון בקעת תמנע נמצא המכרות מהקדומים ביותר בעולם. הממצאים שנתגלו – שוחזרו והם מוצגים לציבור המבקרים. התצוגה מלווה בשלטי זכוכית ובשחזורים של כננות ומנופים בקנ”מ 1:1 בהם השתמשו הכורים. הקהל מוזמן לרדת לתוך המכרה הכלקוליתי העתיק מלפני 7000 שנה, מכרות מצרי – מדייני מלפני 3300 שנה וללמוד על שיטות הכרייה וצורת החיים במעמקי האדמה.
ד. שילוט אמנותי תלת מימדי:
כבר בצומת תמנע נגלית פנורמה מדהימה של 6 פסלי ענק בגובה כ 5 מ’ כ”א. דמויות אשר “צנחו” למקום מתוך דפי ההיסטוריה: פרעה רעמסס הII, אלת הפולחן והנחושת חתחור.
דמויות כורים מדיניים, ודמויות מהתקופה האמורית המקבילה לתקופת האבות מלפני 5000 שנה: דמות אמורי מנגן בנבל ודמות נערה אמורית אופיינית שנלקחו מתוך ציורי קיר מצריים.
כל דמות עשויה ממתכת במשקל כ 700 ק”ג עוגנה ביציקת בטון. עובי המתכת והקונסטרוקציה נקבעו ע”י מהנדסים במטרה למנוע מרוחות וסופות החול לעקור את הפסלים ולמנוע ונדליזם. צביעת הפסלים בוצעה בצבעי מכוניות מהמעולים שיש כיום, על גבי תשתית וטקסטורת חול בסיסית.
בנסיעה במרחבי פארק תמנע המבקרים פוגשים בעוד 6 פסלי ענק הפזורים ליד אתרי הכרייה, ההתכה, הפולחן, עמק ציורי הסלע והמכרות העתיקים. חווית הפסלים מביאה את קהל המבקרים אל התקופות העיקריות בחיי תמנע. הפסלים משתלבים בסביבה הפראית ומוסיפים משמעות סמלית-נושאית אטרקטיבית לאתר.
פרופ’ בנו רוטנברג, אוניברסיטת לונדון, אוצר פארק תמנע:
הפרוגרמה ותוכנית העיצוב של דוד גפני הוצגה בפני ראשי המכון לארכיאולוגיה, שימור ומוזיאולוגיה של אוניברסיטת לונדון וקבלו את ברכתם לביצוע הפרוייקט תוך הצעה לשיתוף פעולה מקצועית. עלי לציין במיוחד את שיתוף הפעולה ההדוק ביני, כאוצר פארק תמנע ודוד גפני המעצב שתרם רבות לביטוי העיצובי המעולה של פארק נושאי מיוחד זה. רמת העיצוב במולטימדיה מיוחדת ורמת הביצוע קיבלו שבחים מרובים בחוגי בעלי מקצוע ומבקרים מקצוענים הביעו את התפעלותם גם בפרסומים בארץ ובחו”ל 2003.