קונספט עיצוב מוזיאון אניית המעפילים במחנה המעפילים עתלית
המטרה – לעצב תצוגה מרגשת ואטרקטיבית של אניית מעפילים, לספר ולתאר את אירועי העפלה בתמצית לקהל הרחב, באמצעות עיצוב חוויה בלתי נשכחת באנייה המשוחזרת, המסמלת בצורתה את רוב אניות העפלה.
צילום:דוד גארי
הציבור יסייר באנייה ותוך כדי כך יחווה את חווית מסע העפלה החל מהעלייה לאנייה והיציאה מנמלי אירופה, ההתארגנות באנייה ומאפייני השהיה הקשים בים ועד להגעתה לארץ ישראל. נאפשר לציבור לחוש את תחושת הצפיפות על הדרגשים. קטעי הוידיאו ההיסטוריים ואמצעי ההמחשה המגוונים יעבירו לצופה את תחושת הקושי הפיזי והנפשי, ההתנהלות בזמן המאבק עם הבריטים המשתלטים על האנייה, תוך התקדמות האנייה לחופי ארץ ישראל, הפחד להיתפס והתקווה לחיים חדשים. ולבסוף הירידה בנמל חיפה לצורך עלייה על אניות הגירוש או על משאיות למעצר במחנה העפלה בעתלית.
בשונה ממוזיאון קונבנציונאלי שבו רואה הקהל מוצגים בויטרינות, צילומים על הקירות ומסכי קולנוע, נאפשר לציבור לחוות חוויה כמעט פיזית של שהות באנייה במסע העפלה בצפייה בתצוגה של 360 מע’ מסביב לקהל, הקהל יחוש שהוא נמצא בלב האירוע והתצוגה בתוכו או לצדו, כך תינתן ההזדמנות לקהל להשתתף ולהזדהות עם המעפילים בתקופת העפלה.
התצוגות מקוריות וייחודיות, דרך הצגת המוצגים והאירועים מיושם באמצעות מאפייני הפתעה שמטרתם ליצור סקרנות והענקת חוויה מרגשת המשאירה “טעם של עוד”.
צוות ההיגוי:
צוות ההיגוי נוהל ע”י יוסי פלדמן מנכ”ל המועצה לשימור אתרים, עמרי שלמון המשנה למנכ”ל המועצה לשימור ומנהלת מחנה המעצר בעתלית זהבית רוטנברג. בצוות ההיגוי השתתפו בין היתר שלושת אנשי הפל”ים: יוסקה אלמוג שפיקד על 4 אניות מעפילים והיה מבחירי המפקדים בחיל הים שאך נולד וכיום הוא אוצר האנייה. זלמן עינב שהיה מעפיל ואחיו עזריאל עינב. יוסקה רום מהנדס אניות שהביא את הצוללות הראשונות לישראל והשתתף בהבאת האנייה “גלינה” מליטא, שהיא האנייה ששוחזרה כמוזיאון בעתלית. מהנדס האניות אמנון סלעי ששיפץ את אניות המעפילים מיד עם קום המדינה והפך אותם לאניות מלחמה של חיל הים, והאדריכל זלמן עינב שאחיו עזריאל שימש כקשר של הפל”ים וכונה “גדעוני”. היועץ הבכיר היה שלמה הלל נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, הניהול והפיקוח של המהנדס אהרון לויתן מנהל הפרוייקטים של המועצה לשימור, ניהול פרוייקט הביצוע התצוגה ע”י ארנון חפץ.
צילום:דוד גארי
איסוף המוצגים והעדויות:
בשלב ראשון נערכנו לאיסוף החומר: בדקנו עדויות של מעפילים, חיפשנו ומצאנו תצלומים, סרטים, מסמכים, מחקרים, תעודות, מוצגים וכדומה. לאחר מיון קפדני וקבלת החלטות עקרוניות, ניתן היה לגשת לשלב התכנון והעיצוב.
תכנון לעיצוב וביצוע הפרוייקט:
תחילה בוצע שלב העיצוב הרעיוני, בהמשך – שלב התכנון המפורט לביצוע. הכנתי מודל בקנה מידה 1:10 של האנייה בתוכו בניתי את כל מאפייני העיצוב והתכנון במעין מיניאטורה, התצוגות עברו תהליך של בדיקה ושיפור עד להחלטה לקבל את המודל כמתאים וכמנחה להצגה ולמעבר של כל מאפייני התצוגה לשלב הביצוע.
במקביל הוכנו תכניות העיצוב לפרטי פרטים, נערכו מכרזים ליועצים ולתסריטאי ומפיק הסרטים, הוקם צוות יועצים ומהנדסים מומחים בכל התחומים המקצועיים אשר הכינו את התכניות לביצוע. התסריטאי שנבחר הוא נטע רוזנבליט. נטע כתב תסריט אשר עבר גלגולים רבים עד שקבל את האישור של צוות ההיגוי והחל בהפקה. נבחר צוות המולטימדיה והמיחשוב ברשות יוסי שפירא מנהל “ארן אלקטרוניקס” ודורון אטיאס מנהל “מדיה מערכות”. ביצוע הפרוייקט נעשה ע”י קבלני ביצוע שנבחרו גם הם לאחר מכרז. הביצוע נעשה תוך הקפדה על דיוק ושיחזור היסטורי, עפ”י העדויות המצולמות והמתועדות כל זאת בהנחיית האוצר יוסקה אלמוג. תקופת התכנון נמשכה כשנה, תקופת הביצוע ארכה כשנה וחצי.
שיחזור מוצגי האנייה:
בעקבות העדויות וההחלטות ניתן היה לרכוש ולאסוף נקודתית את מוצגי התצוגה המתאימים לאזורי הספינה. חלק מהמוצגים שוחזר באמצעות רפליקות מדויקות כגון תנורים, רפסודות שירותים וארובות עפ”י המתקנים ששימשו את אניות העפלה: 50 כלי שייט עד פרוץ מלחמת העולם ה-2, במהלך המלחמה 25 כלי שייט נוספים ועד הקמת המדינה עוד 64 ספינות – סה”כ 139 ספינות.
צילום:דוד גארי.
מסלול הביקור:
כ 30 מבקרים יעלו אל האנייה מידי 15 דקות באמצעות מדרגות אל המפלס התחתון. נכים יכנסו לאנייה באמצעות מעלית. הקהל יצפה תחילה בעמדת הצפייה הראשונה: סיפור העלייה לאנייה בנמל איטלקי צדדי- אחד מנמלי אירופה מהם יצאו אניות המעפילים לעבר ארץ ישראל. בעמדה זו יראה הקהל את הפעלת האנייה באמצעות המנוע המקורי הענק של האנייה. מכאן יוצגו מאפייני אניות העפלה. הקהל יעבור חוויה ב 360 מעלות של שהייה בים תוך מעבר מים רגוע לסוער וגלים המתנפצים אל דפנות האנייה, אותם יראה הקהל מבעד לחלונות דמה של אנייה כאשר מאחוריהם מוסווים מסכי טלוויזיה שטוחים. בהמשך הקהל יצפה באזור ההתארגנות בין דרגשי השינה, משם יעלה למפלס אמצעי. במפלס האמצעי יעבור בין דרגשי שינה עמוסי מעפילים בואריאציות שונות, כולל תצפית תת מפלסית דרך רצפה שקופה אל אזור הדרגשים במפלס תחתון. מכאן הקהל יעבור לצפייה בנושא המאבק עם הבריטים עד לעמדת הירידה בנמל חיפה ומשם לאניות הגירוש הבריטיות לקפריסין או למשאיות בהם הועברו המעפילים למחנה המעצר בעתלית. בהמשך יעבור המבקר לאורך מסדרון ארוך לצפייה בחדרים נושאיים – חדר הקשר-“הגדעוני”, המרפאה , חדר חולים, חדר צוות, מחסן מזון, חדר רב החובל, חדר הדרכה ותא גשר הפיקוד בסיפון העליון, שם יעמוד פסל ממונע של מפקד האנייה המביט במשקפת אל הסיפון של היום ומשם אל מראות הסיפון בתקופת העפלה באמצעות מסך שטוח מוסווה באחד החלונות המציג קטעי סרטים דוקומנטריים.
מכאן יעבור המבקר לשאר התצוגות על הסיפון העליון ויצפה במוצגים משוחזרים כמו תנורים, שולחנות הגשת אוכל, ארובות, רפסודות, שירותים ומקלחות. לבסוף יערך טכס הנפת הדגל הלאומי ושמיעת שירת התקווה. מהסיפון העליון ירד הקהל ליציאה מהאנייה דרך מדרגות החירום או באמצעות מעלית נכים.
בכל סיפון ישהה הקהל כ 10 דקות . סה”כ משך הביקור באנייה יארך כ 30 דקות.
צילום:דוד גארי.
חווית המעפילים:
ע”מ להעביר את סיפור ההעפלה והמסרים העיקריים, המבקרים יזכו לחוות חוויה מיוחדת צפייה בסרטים מבעד למסכי טלוויזיה שטוחים מוסווים כחלונות האנייה לדוגמא: סצינת ים סוער באמצעות הקרנת הסרטים מצד אל צד. או כשיחזור סצינות ואירועים בין דרגשי השינה. מערכת הגברה “סראונד” עם יחידות “סאב וופר” כולל אפקטים של יריות וקולות אחרים הנשמעים מכל צד יגבירו את החוויה. בשיטה זו ניתן יהיה לצפות בסצינת קרב עם ספינת מלחמה בריטית. עשרות דמויות וחפצים אישיים על דרגשי השינה, דמויות פיסוליות של מעפילים ואנשי פל”ים אשר בוצעו עפ”י תיעוד מצולם; ביניהם פסלי ילדים נשים וגברים, בחלקם מופעלים ומותנעים לדוגמא: קשר המפעיל בידו מכשיר מורס, אם מנדנדת את תינוקה ושרה לו שיר ערש, שני נערים משחקים שח-מט, או מכונאי המפעיל את מנוע האנייה.